כמו בכל מועד גם במועד יולי המתקרב והולך נבצע סימולציות כיתתיות לכל התלמידים שלנו.
הפעם כדי להקדים תרופה למכה אני רוצה לדבר על כמה תופעות נפוצות כשמתקרבים לסיומו של קורס פסיכומטרי (גם קורס אחד על אחד וגם כל קורס אחר).
סינדרום ראשון - "הלך לי ממש גרוע" - בדרך כלל נאמר על ידי תלמיד/ה בפעם הראשונה שהם מבצעים סימולציה וללא שום בסיס קודם להשוואה. הפעם הראשונה שמבצעים מבחן פסיכומטרי מלא של 8 פרקים היא תמיד זוועתית (מבחינה תחושתית לפחות) - הנסיון מלמד שכל תלמיד עובר את אותו גרף שיפור וזה קצת דומה לכדורגל או כדורסל מבחינה זו שצריך לפתח סיבולת בלי שום קשר לטכניקה עצמה.
סינדרום שני - "אני עושה מלא טעויות מפגרות" - וואלה? לא כי רוב התלמידים עושים רק טעויות חכמות... אין דבר כזה טעויות טפשיות. במבחן הפסיכומטרי כל טעות היא טעות וזה ממש לא משנה אם מדובר על טעות חישוב, טעות סימון או סתם ניחוש לא מושכל. הפתרון הוא להבין שבמבחן של 220 שאלות בערך אין כל כך הרבה חשיבות לשאלה בודדת (למעט אנשים שמנסים לשפר מציון של 732 וגם זה קורה...) עדיף לא לפרק את הסימולציה לרמת השאלה הבודדת אלא לנסות ולחפש דפוסי מקרו של נושאים חלשים יותר או פחות ולתחקר את הסימולציה היטב בעזרת המדריך.
סינדרום שלישי - "נמאס לי! אני לומד 15 שעות ביום ואני לא משתפר!"
זה מאוד הגיוני.
אם אתה לא ישן, ומתרכז בלפתור 1000 תרגילים ביום רוב הסיכויים שתישאר באותה רמה ואולי אפילו תלך אחורה מבחינת ביצועים.
יש שלבי לימוד בהם פתרון של מאות תרגילים זה דבר חיובי ומתבקש וזה קורה בדרך כלל בשלבים ההתחלתיים והאמצעיים בקורס פסיכומטרי.
בישורת האחרונה לפני המבחן האמיתי אין יותר שום חשיבות כמעט לאם אתה מבין אולא מבין לחלוטין את בעיות אחוזים משולבות חלק ג'.
הרבה יותר חשוב לנקות את הראש. לצאת קצת. לראות חברים ולנשום אוויר. מנסיון - תלמידים שקצת "זורקים" על המבחן הזה ולא לוקחים אותו כל כך ברצינות הם דווקא אלה שמתעלים על עצמם בבחינה האמיתית לעומת תלמידים שמגיעים בראש של: "חייב -חייב -חייב -חייב -חייב להוציא 700 אחרת אני לא חוזר הביתה היום!!!"
השלב האחרון - שלב ההשלמה (גם כאן כמו במיטב התיאוריות היונגיאניות הוא מגיע אחרי הכעס, האבל, ההכחשה וכו') - "יאללה מה איכפת לי? נוציא כמה שנוציא ובטח אני אצטרך להיבחן שוב בפברואר.."
לדעתי - אין דבר יותר גרוע מוויתור עצמי.
אפשר.
אפשר.
סימולציות של מכונים (טובות ככל שיהיו) לא משקפות לחלוטין את המבחן האמיתי ובוודאי שלא את אופן חישוב הציון במבחן הפסיכומטרי האמיתי.
ברשומה אחרת שהעלתי כאן לפני כמה חודשים התייחסתי לעניין הזה קצת יותר אבל עדיין חשוב לומר:
רק המבחן האמיתי הוא המבחן האמיתי.
שיהיה בהצלחה לכולם.
הפעם כדי להקדים תרופה למכה אני רוצה לדבר על כמה תופעות נפוצות כשמתקרבים לסיומו של קורס פסיכומטרי (גם קורס אחד על אחד וגם כל קורס אחר).
סינדרום ראשון - "הלך לי ממש גרוע" - בדרך כלל נאמר על ידי תלמיד/ה בפעם הראשונה שהם מבצעים סימולציה וללא שום בסיס קודם להשוואה. הפעם הראשונה שמבצעים מבחן פסיכומטרי מלא של 8 פרקים היא תמיד זוועתית (מבחינה תחושתית לפחות) - הנסיון מלמד שכל תלמיד עובר את אותו גרף שיפור וזה קצת דומה לכדורגל או כדורסל מבחינה זו שצריך לפתח סיבולת בלי שום קשר לטכניקה עצמה.
סינדרום שני - "אני עושה מלא טעויות מפגרות" - וואלה? לא כי רוב התלמידים עושים רק טעויות חכמות... אין דבר כזה טעויות טפשיות. במבחן הפסיכומטרי כל טעות היא טעות וזה ממש לא משנה אם מדובר על טעות חישוב, טעות סימון או סתם ניחוש לא מושכל. הפתרון הוא להבין שבמבחן של 220 שאלות בערך אין כל כך הרבה חשיבות לשאלה בודדת (למעט אנשים שמנסים לשפר מציון של 732 וגם זה קורה...) עדיף לא לפרק את הסימולציה לרמת השאלה הבודדת אלא לנסות ולחפש דפוסי מקרו של נושאים חלשים יותר או פחות ולתחקר את הסימולציה היטב בעזרת המדריך.
סינדרום שלישי - "נמאס לי! אני לומד 15 שעות ביום ואני לא משתפר!"
זה מאוד הגיוני.
אם אתה לא ישן, ומתרכז בלפתור 1000 תרגילים ביום רוב הסיכויים שתישאר באותה רמה ואולי אפילו תלך אחורה מבחינת ביצועים.
יש שלבי לימוד בהם פתרון של מאות תרגילים זה דבר חיובי ומתבקש וזה קורה בדרך כלל בשלבים ההתחלתיים והאמצעיים בקורס פסיכומטרי.
בישורת האחרונה לפני המבחן האמיתי אין יותר שום חשיבות כמעט לאם אתה מבין אולא מבין לחלוטין את בעיות אחוזים משולבות חלק ג'.
הרבה יותר חשוב לנקות את הראש. לצאת קצת. לראות חברים ולנשום אוויר. מנסיון - תלמידים שקצת "זורקים" על המבחן הזה ולא לוקחים אותו כל כך ברצינות הם דווקא אלה שמתעלים על עצמם בבחינה האמיתית לעומת תלמידים שמגיעים בראש של: "חייב -חייב -חייב -חייב -חייב להוציא 700 אחרת אני לא חוזר הביתה היום!!!"
השלב האחרון - שלב ההשלמה (גם כאן כמו במיטב התיאוריות היונגיאניות הוא מגיע אחרי הכעס, האבל, ההכחשה וכו') - "יאללה מה איכפת לי? נוציא כמה שנוציא ובטח אני אצטרך להיבחן שוב בפברואר.."
לדעתי - אין דבר יותר גרוע מוויתור עצמי.
אפשר.
אפשר.
סימולציות של מכונים (טובות ככל שיהיו) לא משקפות לחלוטין את המבחן האמיתי ובוודאי שלא את אופן חישוב הציון במבחן הפסיכומטרי האמיתי.
ברשומה אחרת שהעלתי כאן לפני כמה חודשים התייחסתי לעניין הזה קצת יותר אבל עדיין חשוב לומר:
רק המבחן האמיתי הוא המבחן האמיתי.
שיהיה בהצלחה לכולם.
רשומות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה