תרגולי פסיכומטרי - זה מה שהולך היום

מי שלא בא הפסיד!
התרגולים בשבועות האחרונים היו ממש טובים לדעתי וחשפו כמה פינות אפלות בחומר שכדאי היה לגלות עכשיו ולא מאוחר יותר במבחן האמיתי.. ככה אתם נראים כשאתם שקועים בחומר.

תודה לכל המשתתפים.
ההזמנה עדיין תקפה לתרגולים של השבוע הקרוב.

פסיכומטרי - סימולציות!

כמו בכל מועד גם במועד יולי המתקרב והולך נבצע סימולציות כיתתיות לכל התלמידים שלנו.
הפעם כדי להקדים תרופה למכה אני רוצה לדבר על כמה תופעות נפוצות כשמתקרבים לסיומו של קורס פסיכומטרי (גם קורס אחד על אחד וגם כל קורס אחר).


סינדרום ראשון - "הלך לי ממש גרוע" - בדרך כלל נאמר על ידי תלמיד/ה בפעם הראשונה שהם מבצעים סימולציה וללא שום בסיס קודם להשוואה. הפעם הראשונה שמבצעים מבחן פסיכומטרי מלא של 8 פרקים היא תמיד זוועתית (מבחינה תחושתית לפחות) - הנסיון מלמד שכל תלמיד עובר את אותו גרף שיפור וזה קצת דומה לכדורגל או כדורסל מבחינה זו שצריך לפתח סיבולת בלי שום קשר לטכניקה עצמה.

סינדרום שני - "אני עושה מלא טעויות מפגרות" - וואלה? לא כי רוב התלמידים עושים רק טעויות חכמות... אין דבר כזה טעויות טפשיות. במבחן הפסיכומטרי כל טעות היא טעות וזה ממש לא משנה אם מדובר על טעות חישוב, טעות סימון או סתם ניחוש לא מושכל. הפתרון הוא להבין שבמבחן של 220 שאלות בערך אין כל כך הרבה חשיבות לשאלה בודדת (למעט אנשים שמנסים לשפר מציון של 732 וגם זה קורה...) עדיף לא לפרק את הסימולציה לרמת השאלה הבודדת אלא לנסות ולחפש דפוסי מקרו של נושאים חלשים יותר או פחות ולתחקר את הסימולציה היטב בעזרת המדריך.

סינדרום שלישי - "נמאס לי! אני לומד 15 שעות ביום ואני לא משתפר!"
זה מאוד הגיוני.
אם אתה לא ישן, ומתרכז בלפתור 1000 תרגילים ביום רוב הסיכויים שתישאר באותה רמה ואולי אפילו תלך אחורה מבחינת ביצועים.
יש שלבי לימוד בהם פתרון של מאות תרגילים זה דבר חיובי ומתבקש וזה קורה בדרך כלל בשלבים ההתחלתיים והאמצעיים בקורס פסיכומטרי.
בישורת האחרונה לפני המבחן האמיתי אין יותר שום חשיבות כמעט לאם אתה מבין אולא מבין לחלוטין את בעיות אחוזים משולבות חלק ג'.

הרבה יותר חשוב לנקות את הראש. לצאת קצת. לראות חברים ולנשום אוויר. מנסיון - תלמידים שקצת "זורקים" על המבחן הזה ולא לוקחים אותו כל כך ברצינות הם דווקא אלה שמתעלים על עצמם בבחינה האמיתית לעומת תלמידים שמגיעים בראש של: "חייב -חייב -חייב -חייב -חייב להוציא 700 אחרת אני לא חוזר הביתה היום!!!"

השלב האחרון - שלב ההשלמה (גם כאן כמו במיטב התיאוריות היונגיאניות הוא מגיע אחרי הכעס, האבל, ההכחשה וכו') - "יאללה מה איכפת לי? נוציא כמה שנוציא ובטח אני אצטרך להיבחן שוב בפברואר.."
לדעתי - אין דבר יותר גרוע מוויתור עצמי.



אפשר.



אפשר.



סימולציות של מכונים (טובות ככל שיהיו) לא משקפות לחלוטין את המבחן האמיתי ובוודאי שלא את אופן חישוב הציון במבחן הפסיכומטרי האמיתי.
ברשומה אחרת שהעלתי כאן לפני כמה חודשים התייחסתי לעניין הזה קצת יותר אבל עדיין חשוב לומר:
רק המבחן האמיתי הוא המבחן האמיתי.

שיהיה בהצלחה לכולם.

בשבועות האחרונים היינו מאוד טרודים בכל מה שקשור למועד אפריל שהיה הגדול והעמוס ביותר בהיסטוריה (שלנו לפחות).
פתאום מצאתי את עצמי עם כמה תמונות שהצטברו על הדסקטופ ושיוועו לצאת לחופשי.
פורים, ערב מדריכים ברוסטיקו, סוף קורס פברואר 09 ועוד כל מיני.

מכללה או אוניברסיטה או show me the money!!

סקר גדול של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמל"ג (מרכז להשכלה גבוהה) התפרסם השבוע והוא מכה גלים בקרב ראשי האוניברסיטאות, מנהלי המכללות וכל מי שקשור לחינוך אקדמי בישראל.
הסקר מנסה לאמץ מודל אמריקאי על פיו מוסדות חינוך מדורגים בין השאר (ואולי בעיקר?) על פי שכר הלימוד של הבוגרים שלהם.
אלה תוצאות סקר השכר כפי שהתפרסמו בעיתון דה-מרקר
ואלה חלק מהתגובות שגרר הסקר כפי שהתפרסמו במהדורה מאוחרת יותר

אז לעניין עצמו:
אם אתה רוצה להיות הכי עשיר מסתבר שכדאי לך ללמוד מחשבים במרכז הבינתחומי הרצליה.
במלים אחרות - ההשכלה הפרטית (הבינתחומי, מכון טכנולוגי חולון ועוד) עוקפת בממוצע השכר את ההשכלה הציבורית (אוניברסיטת תל אביב במקום השני עם לימודי הנדסה, הטכניון במקום חמישי).

בנוסף לתוצאות מפתיעות אלה נבדק גם ממוצע הפסיכומטרי בכל אחד ממוסדות הלימוד להשכלה גבוהה.
התמונה המתקבלת יכולה להפתיע במבט ראשון:


איך יכול להיות שבמכללה האקדמית תל אביב יפו יש ממוצע פסיכומטרי גבוה יותר מבאוניברסיטת תל אביב?
בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מראה כי ברוב המכללות אין מקצועות אשר סף הקבלה אליהם נמוך באופן מסורתי כמו מדעי הרוח, שפות וכו' והדבר משפיע ככל הנראה על רף הפסיכומטרי הנדרש כדי להתקבל אל מוסדות אלה.

בהינתן כל העובדות הללו, האם הבחירה ללמוד במוסד לימוד זה או אחר השתנתה עכשיו?
האם אתם התלמידים חושבים שהשכר הממוצע בסיום התואר אומר משהו על איכות ההשכלה המתקבלת באותו מוסד לימודים?
אולי בכלל מבצעי הסקר מתעלמים ממה שהסטטיסטקאים קוראים לו:
"selection bias"
(בקצרה, אם תבדוק אוכלוסיה של ספורטאי על רוב הסיכויים שתקבל ממוצע אחוזי שומן נמוך בהרבה ממה שהיית מקבל באוכלוסיה הרגילה)

אולי אוכלוסיית הסטודנטים שמתעסקים במדעי המחשב והנדסה הם ממילא חבר'ה מוכשרים יותר מסטודנטים לחינוך (לי אישית כמובן אין שום דעה בנושא.. או שמא? ראו הפוסט הבא שיעלה מחר)

אולי יש כאן הבדלים סוציו אקונומיים שמונצחים בדמות אי-שוויון של הזדמנויות?

אולי.. (רק אולי...) אוכלוסיית הסטודנטים במרכז הבינתחומי מגיעה מחתך אוכלוסיה כזה שממילא מקבל יותר הזדמנויות פרנסה ושכר בשוק הפתוח וזה משפיע על התוצאות?

אולי אותן אנשים היו משתכרים שכר גבוה גם אם היו הולכים ללמוד במרכז האקדמי על שם בוראט בקזחסטן?

מה שבטוח זה לחלוטין מחזק את מה שאנחנו תמיד אומרים לתלמידים שתוך כדי קורס פסיכומטרי מתחילים לדבר על זה שהם לא יודעים מה הם יעשו אם הם לא יתקבלו לאוניברסיטה או משהו בסגנון..

זה ממש לא משנה איפה הולכים ללמוד!
מה שמשנה זה מה עושים תוך כדי ואיך מנצלים את ההזדמנויות והאנשים שמסביב כדי לחתור לקראת המטרות שהצבתם לעצמכם.

בקיצור, גם אם אוניברסיטת תל אביב אומרת לא - יש תמיד אופציות אחרות.