במהלך שיטוט באינטרנט וחיפוש אחר חדשות הקשורות לפסיכומטרי, נתקלתי בראיון קצר שנערך לפני מספר חודשים עם חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. הראיון הקצר נערך לכבוד יום הסטודנט ובמהלכו שאלו את מיכאלי מספר שאלות על תקופת לימודיה באוניברסיטה וביקשו את חוות דעתה על מספר נושאים הקשורים לעולם האקדמי.
למרות הבדלים תהומיים ביני לבין חברת הכנסת מיכאלי בהשקפת העולם הפוליטית, הזדהיתי לחלוטין עם אחת האמירות שלה הנוגעות למבחן פסיכומטרי.
שימו לב לדבריה:..." דבר ראשון יש להכניס את מבחן הפסיכומטרי כחלק ממסגרת הלימודיים התיכוניים . חייל משרת שלוש שנים, לאחר מכן הוא צריך לעבוד על מנת לממן את קורס הפסיכומטרי היקר הזה ואח"כ ללמוד עוד כחצי שנה כדי לקבל ציון מספק. רק ההכנה ללימודים אקדמאים גוזלת ממנו שנה נוספת, במדינה שבה גם כך מתחילים את המסלול התעסוקתי בגיל מבוגר."
אנסטסיה מיכאלי, את צודקת לגמרי! (ולא תשמעו אותי אומר את זה עוד הרבה פעמים, אם בכלל...)
בשנים האחרונות אני טוען בקרב חבריי המורים לפסיכומטרי (וסתם חברים אחרים...), כי שילוב המבחן הפסיכומטרי בתוך מכלול הלימודים בתקופת התיכון, הוא פתרון מעולה להמון בעיות שאיתן צריך להתמודד מי שמבקש להשתלב בלימודים אקדמיים.
מיכאלי ציינה בראיון סיבה אחת טובה שלשמה כדאי להכניס את המבחן הפסיכומטרי לתוך מסגרת הלימודים בתיכון, אך אני יכול למנות עוד כמה וכמה כאלה:
• כיום, גם אם סיימת את חובת לימודיך ואתה בעל 12 שנות לימוד, אין הדבר מבטיח לך קבלה לאחד מהמוסדות האקדמיים. חשיבות הציון במבחן הפסיכומטרי בתהליך הקבלה זהה לחשיבות של ממוצע הבגרויות ולעיתים אף עולה עליה. תלמיד שסיים 12 שנות לימוד, לא יכול להגיש מועמדות ללימודים גבוהים והוא צריך לעבור מכשול נוסף כדי להגיע לשם. הצורך במכשול הזה מפיל המון אנשים בדרך, כאלה שמוותרים מראש על האופציה של לימודים גבוהים וכאלה שמנסים כל דרך להתקבל, מבלי לגשת לבחינה הפסיכומטרית. המצב האופטימאלי הוא מצב בו תלמיד שמסיים 12 שנות לימד מחזיק בידיו שתי תעודות, גם את תעודת הבגרות וגם את ציון הפסיכומטרי. המצב הזה כשלעצמו (ללא קשר לציון שקיבל) יכול לאפשר לו קבלה ומונע ממנו את ההתלבטות של "לגשת/לא לגשת" למבחן הפסיכומטרי.
האבסורד הוא שהיום, תלמיד מתלבט אם לגשת למבחן הפסיכומטרי במקום להתלבט אם ומה ללמוד באקדמיה (והדבר היה משתנה לו היה מחזיק כבר בכלים שיאפשרו לו הגשת מועמדות).
• הסיבה הקודמת, מתכתבת עם עיקרון השיוויון ובעיקר שיוויון הזדמנויות. המצב האידיאלי מדבר על שיוויון בין כלל בוגרי התיכון, כאשר כולם נמצאים במצב בו הם זכאים להגיש מועמדות לאוניברסיטה. בהיעדר אידיאל זה, מוצא את עצמו בחור בן 21 או בחורה בת 20 במצב ביש. הנורמה בעולם הפסיכומטרי, מחייבת אותם להשקיע המון זמן ועוד יותר כסף כדי להגיע למצב בו יהיו זכאים ללמוד באקדמיה. אלה שלא יכולים להרשות לעצמם את התשלום ו"בזבוז" הזמן (מאחר והלימודים במסגרת המקובלת היום, של 3 חודשים, מאלצים אותם לעבוד פחות, אם בכלל), אנוסים לוותר מראש על האופציה ללימודים גבוהים. מדובר בעצם ביצירת חסם כניסה לא מבוטל למרבית האוכלוסייה ובעיקר לאלו שידם אינה משגת ואינם יכולים לעמוד בדרישות של המכונים השונים (כמובן שאין להאשים את המכונים. הם ניצלו את המצב הקיים ובלעדיהם הפערים היו גדולים יותר).
• סיבה נוספת קשורה קשר הדוק ל"שנים האבודות" של הצעירים בציבור הישראלי. צעירים אשר סיימו 12 שנות לימוד עומדים בפתחה של תקופת הצבא. למרבית האנשים מדובר בתקופה עקרה מבחינה השכלתית. במשך שנתיים-שלוש הם עסוקים בדברים הרחוקים מרחק רב מאלמנטים לימודיים. העולם המתימטי הולך לאיבוד ואיתו הבסיס והמושגים מהתחום (ותאמינו לי, מאינספור מפגשים של אחד על אחד, אנשים שוכחים אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר). האנגלית שלהם נחלשת פלאים, עקב חשיפה מועטה לתכנים בשפה זו וכמובן, היכולת המילולית שלהם נפגעת לא פחות (ממתי צריך באמת לכתוב משהו רציני בתקופת הצבא?). כל אלה מתלווים לחסך נוסף והוא – יכולת הלמידה. במשך 12 שנים, כל אדם מפתח לעצמו את יכולת הלמידה הייחודית לו, בין אם מדובר בשינון, כתיבה, למידה לילית, למידה בקבוצות או כל דבר אחר. לאחר הצבא, אנשים פשוט שוכחים איך ללמוד! הדבר טבעי וככה זה כאשר מתעסקים בעולם הרחוק מרחק רב מעולם הלימודים. לו היו צריכים אותם אנשים להסתגל מחדש ללמידה אמיתית תוך כדי תקופת הלימודים באוניברסיטה, הדבר היה מתאפשר בקלות (מאחר ומדובר ב-3 שנים ובלימוד מדורג ומובנה). במצב של היום, נאלצים המשוחררים הטריים (או החוזרים מהטיול), לפתח לעצמם יכולות למידה בתקופה מאוד, מאוד קצרה (3 חודשי קורס כאמור). מיותר לציין שמדובר במשימה מאוד קשה ורבים נופלים כבר בשלב הזה, מה שמקשה עליהם להפנים את הפן המקצועי ולשפר את מצבם אל מול הבחינה הפסיכומטרית. במידה והמבחן יתבצע בתקופת התיכון, ירוויחו התלמידים לא רק את יכולת הלמידה שלהם, אלא גם את הזיקה והקשר בין הנושאים השונים בפסיכומטרי (אנגלית, מילולי וכמותי) לבין המקצועות המקבילים להם, אשר נלמדים בתקופת התיכון.
• סיבות נוספות קשורות בעיקר לפן המקצועי של המבחן הפסיכומטרי והתנאים בהם מתבצעת היום ההכנה למבחן עצמו. בתור מורה שנמצא כבר כמה שנים טובות בתחום, אני יכול להגיד שקורס של שלושה חודשים לא ממצה לרוב את היכולת האמיתית של התלמיד וכי יש יתרון לתלמידים שהצליחו לשמר את הבסיס המקצועי שלהם. מעבר ללימוד פסיכומטרי בתקופת התיכון, יכול לסייע לאותם תלמידים שזקוקים לזמן ארוך יותר כדי להפנים את החומר. הכלים שבהם משתמשים במבחן הפסיכומטרי, יכולים אפילו לשפר את הביצועים של התלמיד בבחינות הבגרות השונות. המבחן הפסיכומטרי בודק כלים שניתן לרכוש (בניגוד לעמדה הרשמית של המרכז הארצי לבחינות והערכה- הגוף האחראי על המבחן הפסיכומטרי). האבסורד הוא שאת הכלים הללו עדיף לרכוש על פני תקופה ארוכה יותר ולא במרתון קצרצר של חודשים ספורים.
כפי שציינתי, בפן המקצועי יש עוד המון סיבות שמחזקות את היתרון שיש ללימוד פסיכומטרי בתקופת התיכון על פני המצב הקיים היום, אך היריעה קצרה מלהכילן.
מה הפתרון? יחסית פשוט. הלימודים למבחן הפסיכומטרי צריכים להיכנס כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים בתקופת התיכון. לימודים במסגרת שבועית/דו שבועית החל מכיתה י' שבמהלכן מחזק התלמיד את היכולות שלו בשלושת תחומי הבחינה, תוך שימת דגש על ההבדל בין היכולות הנדרשות למבחן הפסיכומטרי לבין היכולות הנדרשות למקצועות הבגרות:
1. חשיבה מילולית- אין מקבילה לזה בתוכנית הלימודים הקיימת היום! לפי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה: "בתחום החשיבה המילולית נבדקים כישורים מילוליים הבאים לידי ביטוי בלימודים אקדמיים: העושר הלשוני, הכישורים הלוגיים, היכולת לנתח קטעי קריאה מורכבים ולהבינם והיכולת לחשוב בבהירות ובשיטתיות. "
מיותר לציין כי מדובר בכלים נרכשים, אך כאלו שדורשים זמן ארוך יותר להפנמה ולתרגול כדי להגיע למיומנות הנדרשת. ברור גם ששיפור יכולות אלו יסייעו במידה רבה לשיפור ביכולת הביטוי והניתוח של התלמיד גם במקצועות אחרים, שבהם הוא נבחן בבחינת הבגרות.
2. חשיבה כמותית- גם כאן, אין מקבילה בתוכנית הלימודים. הטעות הנפוצה היא שמדובר ב"מתמטיקה", אך לא כך הדבר. לפי המרכז הארצי: "בתחום החשיבה הכמותית נבדקות היכולת להשתמש במספרים ובמונחים מתמטיים כדי לפתור בעיות כמותיות והיכולת לנתח נתונים המוצגים בצורות שונות, כמו טבלאות או תרשימים".
במהלך השנים, גיליתי כי יש חסך עצום בתחום זה אצל מרבית האנשים. מדובר בכלים מהותיים שאינם טבועים אצל כל אדם וניתן לפתח אותם ולהשיג שיפור משמעותי. מדובר בידע שאמור להיות קודם לידע המתימטי. זהו הבסיס האמיתי שעליו יש להשעין את שאר עולם המתימטיקה. במצב האידיאלי, עדיף ללמד את התחום הזה עוד בכיתה א', אך גם בתיכון, הדבר יכול לסייע לתלמידים להפיג את החששות מעולם המתמטיקה ולכל הפחות להוריד את הצורך האובססיבי שלהם במחשבון (עוד כשל חמור של מערכת החינוך).
3. אנגלית- שונה מהידע והכלים שצריך לבגרות. אין צורך לדעת את רזי הדקדוק ולפי המרכז הארצי: "בתחום האנגלית נבדקת הידיעה של השפה האנגלית, הבאה לידי ביטוי בין השאר ברוחב אוצר המילים וביכולת לקרוא קטעים ברמה אקדמית ולהבינם."
במקרה זה, יכולים שני התחומים (אנגלית לפסיכומטרי ואנגלית לבגרות) לתמוך זה בזה ולספק העשרה נוספת לתלמיד וזיקה גדולה יותר למקצוע.
הלימודים הללו יימשכו גם במהלך כיתה יא', כאשר בסיום השנה, ייגשו כל התלמידים למבחן הפסיכומטרי במקביל לבחינות הבגרות.
כמובן שלא התעסקתי בבעיות הלוגיסטיות והתקציביות שיש בשינוי זה וההשפעה שלו על שוק הפסיכומטרי היום ועל המכונים השונים. גם לגבי נושאים אלה יש לי דעות ורעיונות יצירתיים שקשורים ליישום של זה, אך קודם כל מישהו צריך להרים את הכפפה ולדחוף לכיוון השינוי.
אני אשמח לקחת חלק בפיילוט כזה ולהוכיח את היתרונות שהצבעתי עליהם במאמר זה.
לראיון המלא עם חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי
למרות הבדלים תהומיים ביני לבין חברת הכנסת מיכאלי בהשקפת העולם הפוליטית, הזדהיתי לחלוטין עם אחת האמירות שלה הנוגעות למבחן פסיכומטרי.
שימו לב לדבריה:..." דבר ראשון יש להכניס את מבחן הפסיכומטרי כחלק ממסגרת הלימודיים התיכוניים . חייל משרת שלוש שנים, לאחר מכן הוא צריך לעבוד על מנת לממן את קורס הפסיכומטרי היקר הזה ואח"כ ללמוד עוד כחצי שנה כדי לקבל ציון מספק. רק ההכנה ללימודים אקדמאים גוזלת ממנו שנה נוספת, במדינה שבה גם כך מתחילים את המסלול התעסוקתי בגיל מבוגר."
אנסטסיה מיכאלי, את צודקת לגמרי! (ולא תשמעו אותי אומר את זה עוד הרבה פעמים, אם בכלל...)
בשנים האחרונות אני טוען בקרב חבריי המורים לפסיכומטרי (וסתם חברים אחרים...), כי שילוב המבחן הפסיכומטרי בתוך מכלול הלימודים בתקופת התיכון, הוא פתרון מעולה להמון בעיות שאיתן צריך להתמודד מי שמבקש להשתלב בלימודים אקדמיים.
מיכאלי ציינה בראיון סיבה אחת טובה שלשמה כדאי להכניס את המבחן הפסיכומטרי לתוך מסגרת הלימודים בתיכון, אך אני יכול למנות עוד כמה וכמה כאלה:
• כיום, גם אם סיימת את חובת לימודיך ואתה בעל 12 שנות לימוד, אין הדבר מבטיח לך קבלה לאחד מהמוסדות האקדמיים. חשיבות הציון במבחן הפסיכומטרי בתהליך הקבלה זהה לחשיבות של ממוצע הבגרויות ולעיתים אף עולה עליה. תלמיד שסיים 12 שנות לימוד, לא יכול להגיש מועמדות ללימודים גבוהים והוא צריך לעבור מכשול נוסף כדי להגיע לשם. הצורך במכשול הזה מפיל המון אנשים בדרך, כאלה שמוותרים מראש על האופציה של לימודים גבוהים וכאלה שמנסים כל דרך להתקבל, מבלי לגשת לבחינה הפסיכומטרית. המצב האופטימאלי הוא מצב בו תלמיד שמסיים 12 שנות לימד מחזיק בידיו שתי תעודות, גם את תעודת הבגרות וגם את ציון הפסיכומטרי. המצב הזה כשלעצמו (ללא קשר לציון שקיבל) יכול לאפשר לו קבלה ומונע ממנו את ההתלבטות של "לגשת/לא לגשת" למבחן הפסיכומטרי.
האבסורד הוא שהיום, תלמיד מתלבט אם לגשת למבחן הפסיכומטרי במקום להתלבט אם ומה ללמוד באקדמיה (והדבר היה משתנה לו היה מחזיק כבר בכלים שיאפשרו לו הגשת מועמדות).
• הסיבה הקודמת, מתכתבת עם עיקרון השיוויון ובעיקר שיוויון הזדמנויות. המצב האידיאלי מדבר על שיוויון בין כלל בוגרי התיכון, כאשר כולם נמצאים במצב בו הם זכאים להגיש מועמדות לאוניברסיטה. בהיעדר אידיאל זה, מוצא את עצמו בחור בן 21 או בחורה בת 20 במצב ביש. הנורמה בעולם הפסיכומטרי, מחייבת אותם להשקיע המון זמן ועוד יותר כסף כדי להגיע למצב בו יהיו זכאים ללמוד באקדמיה. אלה שלא יכולים להרשות לעצמם את התשלום ו"בזבוז" הזמן (מאחר והלימודים במסגרת המקובלת היום, של 3 חודשים, מאלצים אותם לעבוד פחות, אם בכלל), אנוסים לוותר מראש על האופציה ללימודים גבוהים. מדובר בעצם ביצירת חסם כניסה לא מבוטל למרבית האוכלוסייה ובעיקר לאלו שידם אינה משגת ואינם יכולים לעמוד בדרישות של המכונים השונים (כמובן שאין להאשים את המכונים. הם ניצלו את המצב הקיים ובלעדיהם הפערים היו גדולים יותר).
• סיבה נוספת קשורה קשר הדוק ל"שנים האבודות" של הצעירים בציבור הישראלי. צעירים אשר סיימו 12 שנות לימוד עומדים בפתחה של תקופת הצבא. למרבית האנשים מדובר בתקופה עקרה מבחינה השכלתית. במשך שנתיים-שלוש הם עסוקים בדברים הרחוקים מרחק רב מאלמנטים לימודיים. העולם המתימטי הולך לאיבוד ואיתו הבסיס והמושגים מהתחום (ותאמינו לי, מאינספור מפגשים של אחד על אחד, אנשים שוכחים אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר). האנגלית שלהם נחלשת פלאים, עקב חשיפה מועטה לתכנים בשפה זו וכמובן, היכולת המילולית שלהם נפגעת לא פחות (ממתי צריך באמת לכתוב משהו רציני בתקופת הצבא?). כל אלה מתלווים לחסך נוסף והוא – יכולת הלמידה. במשך 12 שנים, כל אדם מפתח לעצמו את יכולת הלמידה הייחודית לו, בין אם מדובר בשינון, כתיבה, למידה לילית, למידה בקבוצות או כל דבר אחר. לאחר הצבא, אנשים פשוט שוכחים איך ללמוד! הדבר טבעי וככה זה כאשר מתעסקים בעולם הרחוק מרחק רב מעולם הלימודים. לו היו צריכים אותם אנשים להסתגל מחדש ללמידה אמיתית תוך כדי תקופת הלימודים באוניברסיטה, הדבר היה מתאפשר בקלות (מאחר ומדובר ב-3 שנים ובלימוד מדורג ומובנה). במצב של היום, נאלצים המשוחררים הטריים (או החוזרים מהטיול), לפתח לעצמם יכולות למידה בתקופה מאוד, מאוד קצרה (3 חודשי קורס כאמור). מיותר לציין שמדובר במשימה מאוד קשה ורבים נופלים כבר בשלב הזה, מה שמקשה עליהם להפנים את הפן המקצועי ולשפר את מצבם אל מול הבחינה הפסיכומטרית. במידה והמבחן יתבצע בתקופת התיכון, ירוויחו התלמידים לא רק את יכולת הלמידה שלהם, אלא גם את הזיקה והקשר בין הנושאים השונים בפסיכומטרי (אנגלית, מילולי וכמותי) לבין המקצועות המקבילים להם, אשר נלמדים בתקופת התיכון.
• סיבות נוספות קשורות בעיקר לפן המקצועי של המבחן הפסיכומטרי והתנאים בהם מתבצעת היום ההכנה למבחן עצמו. בתור מורה שנמצא כבר כמה שנים טובות בתחום, אני יכול להגיד שקורס של שלושה חודשים לא ממצה לרוב את היכולת האמיתית של התלמיד וכי יש יתרון לתלמידים שהצליחו לשמר את הבסיס המקצועי שלהם. מעבר ללימוד פסיכומטרי בתקופת התיכון, יכול לסייע לאותם תלמידים שזקוקים לזמן ארוך יותר כדי להפנים את החומר. הכלים שבהם משתמשים במבחן הפסיכומטרי, יכולים אפילו לשפר את הביצועים של התלמיד בבחינות הבגרות השונות. המבחן הפסיכומטרי בודק כלים שניתן לרכוש (בניגוד לעמדה הרשמית של המרכז הארצי לבחינות והערכה- הגוף האחראי על המבחן הפסיכומטרי). האבסורד הוא שאת הכלים הללו עדיף לרכוש על פני תקופה ארוכה יותר ולא במרתון קצרצר של חודשים ספורים.
כפי שציינתי, בפן המקצועי יש עוד המון סיבות שמחזקות את היתרון שיש ללימוד פסיכומטרי בתקופת התיכון על פני המצב הקיים היום, אך היריעה קצרה מלהכילן.
מה הפתרון? יחסית פשוט. הלימודים למבחן הפסיכומטרי צריכים להיכנס כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים בתקופת התיכון. לימודים במסגרת שבועית/דו שבועית החל מכיתה י' שבמהלכן מחזק התלמיד את היכולות שלו בשלושת תחומי הבחינה, תוך שימת דגש על ההבדל בין היכולות הנדרשות למבחן הפסיכומטרי לבין היכולות הנדרשות למקצועות הבגרות:
1. חשיבה מילולית- אין מקבילה לזה בתוכנית הלימודים הקיימת היום! לפי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה: "בתחום החשיבה המילולית נבדקים כישורים מילוליים הבאים לידי ביטוי בלימודים אקדמיים: העושר הלשוני, הכישורים הלוגיים, היכולת לנתח קטעי קריאה מורכבים ולהבינם והיכולת לחשוב בבהירות ובשיטתיות. "
מיותר לציין כי מדובר בכלים נרכשים, אך כאלו שדורשים זמן ארוך יותר להפנמה ולתרגול כדי להגיע למיומנות הנדרשת. ברור גם ששיפור יכולות אלו יסייעו במידה רבה לשיפור ביכולת הביטוי והניתוח של התלמיד גם במקצועות אחרים, שבהם הוא נבחן בבחינת הבגרות.
2. חשיבה כמותית- גם כאן, אין מקבילה בתוכנית הלימודים. הטעות הנפוצה היא שמדובר ב"מתמטיקה", אך לא כך הדבר. לפי המרכז הארצי: "בתחום החשיבה הכמותית נבדקות היכולת להשתמש במספרים ובמונחים מתמטיים כדי לפתור בעיות כמותיות והיכולת לנתח נתונים המוצגים בצורות שונות, כמו טבלאות או תרשימים".
במהלך השנים, גיליתי כי יש חסך עצום בתחום זה אצל מרבית האנשים. מדובר בכלים מהותיים שאינם טבועים אצל כל אדם וניתן לפתח אותם ולהשיג שיפור משמעותי. מדובר בידע שאמור להיות קודם לידע המתימטי. זהו הבסיס האמיתי שעליו יש להשעין את שאר עולם המתימטיקה. במצב האידיאלי, עדיף ללמד את התחום הזה עוד בכיתה א', אך גם בתיכון, הדבר יכול לסייע לתלמידים להפיג את החששות מעולם המתמטיקה ולכל הפחות להוריד את הצורך האובססיבי שלהם במחשבון (עוד כשל חמור של מערכת החינוך).
3. אנגלית- שונה מהידע והכלים שצריך לבגרות. אין צורך לדעת את רזי הדקדוק ולפי המרכז הארצי: "בתחום האנגלית נבדקת הידיעה של השפה האנגלית, הבאה לידי ביטוי בין השאר ברוחב אוצר המילים וביכולת לקרוא קטעים ברמה אקדמית ולהבינם."
במקרה זה, יכולים שני התחומים (אנגלית לפסיכומטרי ואנגלית לבגרות) לתמוך זה בזה ולספק העשרה נוספת לתלמיד וזיקה גדולה יותר למקצוע.
הלימודים הללו יימשכו גם במהלך כיתה יא', כאשר בסיום השנה, ייגשו כל התלמידים למבחן הפסיכומטרי במקביל לבחינות הבגרות.
כמובן שלא התעסקתי בבעיות הלוגיסטיות והתקציביות שיש בשינוי זה וההשפעה שלו על שוק הפסיכומטרי היום ועל המכונים השונים. גם לגבי נושאים אלה יש לי דעות ורעיונות יצירתיים שקשורים ליישום של זה, אך קודם כל מישהו צריך להרים את הכפפה ולדחוף לכיוון השינוי.
אני אשמח לקחת חלק בפיילוט כזה ולהוכיח את היתרונות שהצבעתי עליהם במאמר זה.
לראיון המלא עם חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי
רשומות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה